וכמובן, להבין במדויק מה וכמה הם כספי הפנסיה שצברנו במשך החיים בקופות הפנסיה והגמל.

לעתים רבות נקודה זו לוטה בערפל, וכמה סיבות בדבר: ראשית, בדרך כלל כספי הפנסיה מפוזרים במספר קופות, ולך תנסה עכשיו ליצור קשר עם כל קופה בנפרד, לפי זמני המענה הספציפיים שלה… בנוסף, ישנם חסכונות שהזרמנו לשם כסף לפני שנים רבות, ואנחנו בכלל לא זוכרים מהם, ועוד שלל סיבות ונימוקים שיוצרים עמימות סמיכה על נתון חשוב זה.

לצורך כך הוקמה 'המסלקה הפנסיונית' – מערכת המסנכרנת את כל הנתונים משלל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות התגמולים וקרנות ההשתלמות. באמצעות מערכת זו אנו יכולים לקבל תמונת מצב פנסיונית מלאה: באלו גופים ובאיזה חשבונות/פוליסות יש לנו כספים, ומהו סכום הכסף המדויק שנצבר בכל אחד מהם.

בעבודתי נתקלתי לא אחת במצבים בהם במסלקה הפנסיונית היה רשום לזכותו של האדם סכומים מסוימים, וראו זה פלא! הדבר לא הפריע לחברות הביטוח להציע ללקוח סכומים נמוכים בהרבה, ומדובר על הפרשים של עשרות אלפי שקלים!! לכן ניתוח של המסלקה הינו רכיב חשוב ובסיסי בתהליך הפרישה.

קיבוע זכויות

כמו בכל דבר בארץ שלנו, רשות המיסים תובעת את החלק שלה… וכן, גם על כספי הפנסיה יש להפריש מיסים באחוזים מסוימים.

יחד עם זאת, תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה זכאי ל"סל פטור" ממס הכנסה.

גובה סל הפטור מאות אלפי ₪, הסכום המדויק מתעדכן מדי שנה. מימוש הפטור נעשה בתהליך שנקרא 'קיבוע זכויות'.

הטבה זו ניתן לבחור ולנצל כדלהלן:

1. לטובת פטור על משיכת סכום חד פעמי מכספי הפנסיה/פיצויים שנצברו (בשפה המקצועית: היוון קצבה).

כאשר בתנאים מסוימים אפשרי למשוך סכום כסף בבת אחת – בין אם זה מכספי הפנסיה, בין אם זה מכספי הפיצויים – בפטור מלא ממס.

2. לטובת פטור על הקצבה החודשית השוטפת. כלומר, לקבל מידי חודש את הקצבה הקבועה, בפטור חלקי ממס.

נתון זה יכול לפעמים לחסוך לאדם סכומים של אלפי שקלים, בכל שנה!!

3. ניתן לשלב בין האפשרויות הנזכרות – לקבל פטור חלקי על הקצבה החודשית, ובנוסף, למשוך סכום חד פעמי בניכוי המס.

קיבוע זכויות נעשה על ידי מילוי והגשת טופס 161 ד' לפקיד השומה.

בניגוד לדעה הרווחת בקרב פורשים רבים, טופס זה איננו "רק טופס דיווח"… אלא הוא מהווה מסמך חוקי של תמצית ההחלטות והבחירות של הפורש, אשר ילוו אותו עד גיל 120.

ולכן טרם מילוי הטופס והגשתו, חובה לבצע חישובי מס וכדאיות, לקחת בחשבון את כל הפרמטרים וההשלכות של כל החלטה ובחירה.

למרות שזה ישמע מוזר להחריד, נסיים סעיף זה במציאות הכואבת:

על אף שכל אדם זכאי לפטור ממס, פורשים רבים לא מנצלים את סל הפטור ופשוט 'תורמים' מידי חודש לרשות המיסים סכומים נכבדים מתוך קצבת הזקנה שלהם.

פיצויים

כאשר עובד מגיע לגיל פרישה, מלבד כספי הפנסיה שממתינים לו בסבלנות, הוא זכאי גם לתשלומי פיצויים.

המעסיק נותן לעובד טופס 161, בו פירוט היתרות שנצברו לו בקופות הפיצויים בתקופת התעסוקה ותשלומים חד פעמים ע"י המעסיק (כגון: השלמת הפיצויים מעבר לקופות, פדיון ימי מחלה לעובדי ציבור, מענקים מיוחדים בעזיבה וכדומה)​

כספי פיצויים עד לגובה "משכורת לכל שנת עבודה" פטורים ממס. אך בכפוף לתקרה אותה קבע מס הכנסה תקרה המשתנה כל שנה. ובמידה ומשכורת העובד  עולה על התקרה, הפיצויים יהיו חייבים במס. 

אך בתכנון נכון ניתן להקטין את המס בשיעור גבוה מאוד. על ידי תהליך שנקרא פריסת פיצויים.

כלומר, חלוקה של חלק הפיצויים  שחייב במס על פני מספר שנים,  מס הכנסה מאפשר לפרוס עד 6 שנים.  (כל 4 שנות וותק =>שנת דחיה) הפריסה יכולה להיות בגין שנים אחורה או  שנים קדימה . בדרך כלל  יש העדפה לפריסה לשנים  קדימה. מכיוון שבדרך כלל רמת ההכנסה לאחר הפרישה יורדת  ואז תשלומי המס יהיו נמוכים יותר.

הפריסה היא חשבונאית בלבד, בפועל מקבלים את כל כספי הפיצויים ומשלמים את כל המס מיד בפרישה.

את כספי הפיצויים ניתן למשוך כסכום חד פעמי, וניתן גם לקבל מהם קצבה חודשית. כחלק מתהליך תכנון הפרישה כדאי לשקול מה עדיף מכיוון שיש השלכות למשיכת הפיצויים בבת אחת.

ראשית כספי הפיצויים מהווים למעלה משליש מהחיסכון הפנסיוני שלנו, משיכת כספי רכיב הפיצויים מקטינה את החיסכון באופן משמעותי, מה שצפוי גם להביא להקטנת קצבת הזקנה החודשית שנקבל.

בנוסף, כאמור לעיל תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה זכאי ל"סל פטור" ממס הכנסה . בשנת 2024 עומד הסכום על 882,648 ש"ח. משיכת כספי פיצויים בבת אחת בפטור ממס, מקטינה את סל הפטור בקנס של 1.35. לדוגמה, משיכה של 100,000 ש"ח של פיצויים פטורים ממס, מפחיתים את גובה הסל ב 135,000 ₪.

אם בכל אופן זקוקים למשיכת כספים, לעיתים כדאי למשוך כספים דווקא מכספי הגמל. ואת כספי הפיצויים לנייד לקבלת קצבה חודשית וכך לחסוך את הקנס של 35%, ישנם עוד שיקולים נוספים כבדי משקל לכאן ולכאן, ולכן לפני כל החלטה בנושא הפרישה – חובה לשקול את הדברים לעומק.

פרישה מדומה – מה זה בכלל?

כיום ישנו אחוז גדול של עובדים שממשיכים לעבוד גם לאחר שהגיעו לגיל פרישה, זאת אומרת – גברים בגיל 67, ונשים בהתאם לגיל הפרישה עבורן. מטבע הדברים, עובדים אלו באים ושואלים "האם אפשר להמשיך לעבוד, ובד בבד לקבל פנסיה"?

'פרישה מדומה' לפנסיה, זהו שמו של ההליך שמאפשר לעובדים שהגיעו לגיל הפרישה להתחיל לממש את החיסכון הפנסיוני שנצבר עבורם, גם מבלי להפסיק לעבוד. בדרך זו ניתן ליהנות במקביל גם משכר עבודה חודשי וגם מקצבת פנסיה חודשית.

מכאן נגזר התואר הלא-שגרתי "פרישה מדומה" – כי העובד לא באמת פורש, ובכל זאת הוא מתחיל למשוך את כספי הפנסיה.

יש לציין שהטיפול בצד התפעולי מול רשות המיסים, כמעט זהה לפרישה רגילה.

ומכאן לשאלת המיליון – האם תמיד כדאי לבצע פרישה מדומה?

הכלל בחסכון הפנסיוני קובע, שככל שנדחה את הפרישה – קצבת הזקנה תגדל. מאידך, ברור לנו שבכל שנה שדוחים את הפרישה, מאבדים 12 קצבאות, ואין זה דבר של מה בכך!

לכן, לפני שמחליטים על "פרישה מדומה", עלינו לבדוק את הכדאיות בין גידול ערך הקצבאות מכח דחיית הפרישה לבין הקצבאות שהולכות לאיבוד.

מהיכן כדאי לקבל את כספי הפנסיה – קרן פנסיה או ביטוח מנהלים?

'ביטוח מנהלים' ו'קרן פנסיה' הינם שניים מאפיקי החיסכון הפנסיוני העומדים לרשות העובדים בישראל. למרות ייעודם הדומה, מדובר בשני מוצרים בעלי מאפיינים שונים. מסיבה זו גם לא ניתן לקבוע מי מהם הוא המוצר העדיף, שכן לכל פורש ופורשת מאפיינים, העדפות וצרכים שונים זה מזה.

כלומר, 'ביטוח מנהלים' יכול להיות אפיק פרישה מומלץ ביותר עבור אדם א', אך עבור אדם ב' דווקא 'קרן פנסיה' תהיה האפשרות העדיפה.

רבים מאיתנו נוקטים בכלל הידוע של 'שב ואל תעשה עדיף'… מקבלים את תוכנית החיסכון הפנסיוני שנפתחה עבורנו במקום העבודה הראשוני, וממשיכים איתו עד הפרישה, ועד בכלל…

אולם חשוב לדעת כי ישנם מספר הבדלים בין המסלולים, ולחלק גדול מהפורשים הבדלים אלו עשויים להיות משמעותיים ביותר, כגון גובה הקצבה החודשית לפורש ולבן/בת הזוג במקרה פטירת הפורש.

לכן, כדאי לבדוק בעת היציאה לפרישה – האם כדאי לנו לקבל את הקצבה החודשית דרך הקופה בה הכסף עומד כיום, לצורך הדוגמא – בקרן הפנסיה, או שעדיף לנייד את הכספים לביטוח מנהלים, ולקבל מהם את הקצבה החודשית.